זכויות עובדים בזמן מלחמה: חובות מעסיקים, תשלום והיעדרויות

מלחמת חרבות ברזל הפתיעה את כולנו ושינתה את החיים ואת סדרי היום של הרבה מאיתנו, וזה כמובן בא לידי ביטוי גם בשגרת העבודה. בזמן מצב חירום ביטחוני נדרשים עובדים רבים להפסיק את עבודתם השגרתית ולהשתלב במאמצי החירום השונים – לעלות על מדים ולהתגייס למילואים, לעזור למשפחות שפונו מבתיהן ועוד. במצבים כאלה מתעוררות שאלות רבות לגבי זכויותיהם וחובות המעסיקים כלפי העובדים – מהן חובות התשלום של המעסיק? כיצד יש להתייחס להיעדרויות מהעבודה כשהן לא לצורך גיוס למילואים? ומה לגבי עובדים הנדרשים לעבוד שעות ארוכות או להיעדר מהעבודה? במאמר זה נסקור חובות וזכויות עובדים בזמן מלחמה, כמו גם חובות וזכויות של מעסיקים, ונבהיר כיצד לנהוג בהתאם לחוק.

מצבי חירום והשפעותיהם על זכויות עובדים

מצב מלחמה, מצב חירום ומצב ביטחוני

מצב מלחמה, מצב חירום ומצב ביטחוני הם מצבים מיוחדים המוכרזים על ידי הרשויות בישראל, בהתאם לנסיבות הביטחוניות של המדינה. כאשר מדינת ישראל נמצאת תחת איום צבאי או כאשר מתרחשות פעולות לחימה בשטחה, ניתן להכריז על מצב מיוחד המשנה את אורח החיים התקין במדינה. הכרזה על מצב מלחמה, מצב חירום או מצב ביטחוני נועדה לאפשר למדינה להתמודד עם האיום תוך גיוס המשאבים וכוח האדם הנדרשים.

מצב מלחמה מתייחס למצב שבו מדינת ישראל נמצאת בעימות צבאי מול גורם עוין, כמו חמאס או חיזבאללה. זהו מצב קיצוני המחייב גיוס נרחב של כוחות המילואים וכן הסטת משאבים רבים לטובת המאמץ המלחמתי. לעומת זאת, מצב חירום יכול להיות מוגדר במצבים ביטחוניים מתמשכים שאינם מגיעים לכדי מלחמה של ממש, אך מחייבים דריכות ומוכנות מוגברת. מצב ביטחוני הוא מצב שבו קיימת הסלמה מקומית או איום ממשי לביטחון, שאינם מצריכים הכרזה על מצב מלחמה או על מצב חירום מקיף.

השפעות מצבי חירום על זכויות עובדים בזמן מלחמה

להכרזה על מצב חירום יש השלכות משמעותיות על שוק העבודה ועל יחסי העבודה בישראל. מצד אחד, בזמן מצב חירום או במצב מלחמה מעסיקים עשויים להיתקל בקשיים כלכליים ותפעוליים ולהידרש לצמצום כוח האדם או היקף המשרות. מצד שני, גם העובדים נאלצים להתמודד עם אתגרים כמו היעדרויות עקב גיוס למילואים או הצורך לשהות עם הילדים כשמוסדות החינוך לא פועלים או כשבן או בת הזוג מגויסים. מצב זה מציב בפני העובדים והמעסיקים סוגיות מורכבות.

החוק בישראל מכיר בזכויות העובדים בזמן מלחמה ומטיל חובות על המעסיקים גם בעת מצבי חירום. המטרה היא לאזן בין האינטרסים והצרכים של שני הצדדים ולהבטיח את רציפות תפקוד המשק במצבי משבר לצד שמירה על זכויות העובדים. עם זאת, מאחר שמדובר במצבים חריגים, החוק גם מקנה למדינה סמכויות מיוחדות להתערב ביחסי העבודה. במצב מלחמה למשל, ניתן להוציא צווים המחייבים מפעלים חיוניים להמשיך בפעילות, הכוללת את התייצבות העובדים החיוניים לעבודה.

תנאי עבודה והיעדרויות בזמן מלחמה

ככלל, גם בזמן מלחמה או במצב חירום, עובדים נדרשים להמשיך ולהגיע להמשיך את עבודתם כסדרה. יחד עם זאת, במקרים שבהם העובד נמנע מלהגיע לעבודה בשל נסיבות הקשורות למצב הביטחוני, כמו למשל הוראת פיקוד העורף על סגירת מקומות עבודה באזור מסוים או בשל חובתו לשהות עם ילדיו הקטינים, ההיעדרות תיחשב כמוצדקת. במצבים כאלה לא ניתן יהיה לנקוט צעדים משמעתיים נגד העובד או לפטרו בשל ההיעדרות, ובמקרים כאלה כדאי להתייעץ עם עורך דין נזיקין בקריות שיסביר את כל הפרטים והחוקים הרלוונטיים.

עובדים חיוניים

בזמן מלחמה או מצב חירום, המדינה רשאית להגדיר עובדים או מפעלים מסוימים בתור חיוניים. הגדרה זו מתייחסת למקומות עבודה או לתפקידים הנחשבים הכרחיים לשם שמירה על הביטחון, על בריאות הציבור, על קיום אספקה או על שירותים חיוניים. במפעל שהוגדר חיוני, רשאי המעסיק לדרוש מהעובדים להתייצב לעבודה גם אם הם מתגוררים באזור שממנו הומלץ לא לצאת, ובתנאי שינקטו אמצעי הגנה נדרשים. במקרים כאלה, העובד מחויב להתייצב לעבודה אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המונעות זאת.

זכויות הורים ומשרתי מילואים במלחמה

היעדרות הורים מהעבודה לצורך שהייה עם ילדים

בזמן מלחמה או מצב חירום, כאשר מוסדות החינוך נסגרים, הורים רבים נאלצים להישאר בבית ולהשגיח על ילדיהם הקטינים. במצב זה, החוק מאפשר להורים להיעדר מהעבודה לצורך שהייה עם ילדים עד גיל 14, ללא חשש מפיטורים או מנקיטת צעדים משמעתיים. ההיעדרות תיחשב כמוצדקת בתנאי שבן או בת הזוג אינם יכולים להישאר עם הילדים, ועל ההורה לעדכן את המעסיק בהקדם האפשרי על ההיעדרות ולנסות למזער את הפגיעה בעבודה.

זכויות עובדים בזמן מלחמה המשרתים במילואים

בעת מצב מלחמה או מצב חירום כמו בזמן מלחמת חרבות ברזל, חיילי המילואים נקראים לשירות פעיל לתקופות ממושכות מהרגיל. לפיכך, החוק קובע הגנות מיוחדות על זכויות העובדים המשרתים במילואים. המעסיק חייב לשחרר עובד שזומן לשירות מילואים ואינו רשאי לפטר או לפגוע בתנאי העסקתו בשל שירות המילואים. בסיום השירות, על המעסיק להחזיר את העובד לעבודה בתנאים שאינם נופלים מאלו שהיו לו טרם השירות. בנוסף, במהלך שירות המילואים, העובד זכאי לקבל תגמול מהמדינה, כדי לפצות על אובדן ההכנסה מעבודתו.

פיצוי וזכויות הורים ומשרתי מילואים שנעדרו מהעבודה

מעבר להגנה על מקום העבודה, עובדים שנעדרו בשל שירות מילואים או לצורך שהייה עם ילדים בזמן מלחמה, זכאים לפיצוי כספי על תקופת ההיעדרות. במקרה של שירות מילואים, העובד יקבל תגמול מילואים מביטוח לאומי בהתאם למשך השירות ובהתאם לשכרו טרם היציאה למילואים. הפיצוי ניתן במטרה למנוע פגיעה כלכלית בשל השירות וכדי לאפשר למשרתים להתגייס ללא חשש. במקרה של היעדרות הורים, אם אין אפשרות לממש ימי חופשה, ההורה יוכל להגיש תביעה בביטוח לאומי ולקבל פיצוי מהשכר בעזרת עורך דין ביטוח לאומי בקריות ובהתאם לתקופת ההיעדרות ולשכר טרם ההיעדרות.

לסיכום

מצבי מלחמה ואיום בטחוני מציבים אתגרים ייחודים לשוק העבודה. חשוב שעובדים ומעסיקים כאחד יכירו את זכויותיהם וחובותיהם על מנת לנהוג בצורה ראויה בתקופות משבר אלו. יישום חוקי העבודה המתייחסים לתשלום, להיעדרויות ולשעות עבודה מיוחדות יסייע בשמירה על התנהלות עסקית וקיום צורכיהם של העובדים והמעסיקים כאחד.